שבעים שנה חלפו מאז באתי לעולם, במהלכן עשיתי כברת דרך ארוכה שעברה בין תחנות רבות: ילדות באפקה, נעורים בטהרן שבפרס ובקמפלה שבאוגנדה. שירות צבאי בחיל הקשר, קצונה בחטיבת שריון ואגד ארטילרי ופיקוד על גדוד לוחמה אלקטרונית בדרגת סא"ל במילואים. השתתפתי ונפצעתי במלחמת יום כיפור, קברתי לוחמים וחברים ונשאתי עימי את זכרם. אהבתי, טיילתי, למדתי הנדסה בארצות הברית ופתחתי משרד הנדסה בתל אביב בשותפות עם אבי. הפכתי בעצמי לאב.
הסיפור שלי מחבר בין תרבויות, בין גישות שונות לחיים ובין אנשים בעלי מזג שונה, הכול בזכות עבודה קשה, התמדה, כבוד הדדי לזולת והערכה. התנסיתי בחוויות מעצימות ותמיד השתדלתי למצוא בהן את הטוב, ללמוד ולצמוח מהן. אני גאה ומאושר במפעל שהקמתי — שתי משפחותיי וששת ילדיי הממלאים את ליבי באהבה ובסיפוק.
אני מביט קדימה, אל הדרך המתהווה לפניי וזוכר תמיד את הדורות שקדמו לי, אלה שמתוך אמונה ציונית הניחו באומץ לב ובחריצות את היסודות למדינתו. הוקרה מיוחדת להוריי היקרים, גאולה וירוחם מלמן, אשר העניקו לי ילדות יפה ומרתקת.
אינני יכול לחזות את עתידכם, ילדיי היקרים, אבל אני שמח לספר לכם על תולדות המשפחה ולאפשר לכם ללמוד מאין באנו, בתקווה שתבחרו היטב את דרככם ותיהנו ממנה.
