”אני בן יותר מתשעים ושתיים כעת, אבל במובנים רבים נשארתי הבחור הצעיר בן התשע־עשרה שממש לפני רגע פשט את מדיו. זמן רב עבר, אך זיכרונותיי מימיי כחובש במלחמת השחרור בגדוד 32 של חטיבת אלכסנדרוני חקוקים בליבי כאילו התרחשו לא מכבר. לעולם אהיה גאה על חלקי במלחמה על עצמאותה של מדינת ישראל, מלחמה שדרשה מהצעירים שהשתתפו בה הקרבה, אומץ ונחישות יוצאים מן הכלל.“
נולדתי בשנת 1929 ,בנם הבכור של משפחת פרדסנים בכפר־סבא. מלחמת העולם השנייה שפרצה בהיותי בן עשר ליוותה את ימי ילדותי ונעוריי, לצד המאבק של היישוב היהודי בשלטון הבריטי בארץ ישראל. בתום מלחמת השחרור חזרתי לעבוד במשק החקלאי של אבי, ולצד זאת רכשתי מקצוע נוסף והייתי לרואה־חשבון. ביום חורף נאה בשנת 1960 התחתנתי עם בחירת לבי, טובה רמר, ויחד הקמנו בית ומשפחה בישראל.
זיכרונותיי מהמלחמה הן שהביאו אותי להעלות על הכתב את סיפור חיי, מתוך תקווה שימשיכו לחיות בליבם של הדורות הבאים. כך לא ישכחו האמונה וההקרבה, אומץ הלב והנחישות שנדרשו מכל אותם צעירים שלחמו בעוז במלחמת השחרור כדי שמדינת ישראל תקום ותהיה.
