נולדתי בעיר גאפסה שבתוניסיה לפני שמונים ותשע שנים. בגיל שמונה עשרה עליתי לישראל, שהייתה אז מדינה צעירה שרק נולדה. התחנה הראשונה שלי הייתה מחנה העולים "סנט-לוקס" בחיפה, והאחרונה – שיכון המזרח בראשון לציון. מאז זהו ביתי, כבר שבעים שנה.
יחד עם בעלי ז"ל, עמוס טויטו, הגשמתי את החלום של הילדה הקטנה מגאפסה, והקמתי משפחה גדולה וחמה. ילדתי עשרה ילדים ואת כולם גידלתי באהבה. את חיינו בישראל התחלנו חסרי כל, אבל לאט לאט, בעבודה קשה, יחד עם המדינה, גם המשפחה שלנו גדלה ושגשגה. לאורך חיי הייתי אמא מסורה לילדים שלי, סבתא לנכדים ולנינים, אחות לאחיי, דודה אמיתית לאחיינים שלי ושכנה טובח. במשך השנים תמיד סיפרתי סיפורים מהעבר שלי בתוניסיה ובישראל, וכל בני המשפחה והחברים נהנו לשמוע אותם. עכשיו כל הסיפורים הפכו לסיפור אחד – הסיפור של רוזה טויטו.
