הספר של

נירה שטרמן

מדי פעם הוא נשמע, מגיע במין גל כזה של קול, שזורק אותי אחורה לתחושות של פעם. מישהו מכם זוכר את הצחוק של נירה? צחוק עמוק, מלוא הריאות אוויר, עמוק אבל נינוח ועם קצב קבוע איטי. אי אפשר לתאר במילים צחוק, נכון? כל פעם שאני שומע אותו, ויש מישהי שמדי פעם צוחקת ככה בדיוק בצחוק של נירה, אבל לא בכל צחוק שלה, אני נזכר בנירה, דודה שלי…"
יואב שטרן

לקריאת הספר לחצו עליו!

דילוג לתוכן