נולדתי בשנה שאחרי קום המדינה. כל חיי אני חושב עליה, דואג לה ואוהב אותה – כאחות גדולה הנמצאת שם עבורי תמיד.
מאז שאני זוכר את עצמי ידעתי שאהיה רופא ילדים, אינני יודע אם זה היה חלומי או חלום הוריי שהועבר אליי כבר מינקות, אך דבר אחד היה ברור בביתנו: אבי, שעלה ארצה ונאלץ לדאוג לפרנסת משפחתו ולוותר על חלומותיו, עשה הכול יחד עם אימי כדי שאני אגשים את עצמי ואת מאוויי.
נתיבות ארצי הובילו אותי למסעות מסעירים בארץ ומחוצה לה, ולבית החולים סורוקה – שם המשכתי את לימודי הרפואה, שם גם הכרתי את יעל אשתי היקרה. דרכיי בעולם הרפואה הובילו אותי לקריירה צבאית ארוכת שנים בחיל האוויר, במסגרתה זימנו לי הגורל והמזל פגישות עם רגעים היסטוריים משמעותיים לעם ישראל ולמדינת ישראל.
כל ימי חיי השתדלתי לתת מכל ליבי למדינתי 'לסובבים אותי ולמשפחתי האהובה. בתמורה קיבלתי המון ועל כך אני מודה כל יום מחדש.