זכיתי לגדול במשפחה טובה ואוהבת, לפגוש את אהבת חיי בגיל צעיר, להקים בית ומשפחה, לגדל ילדים נהדרים. לעסוק בעבודה שאהבתי, להיות מוקפת בחברים טובים ולטייל בעולם.
כעת, כשאני כבר סבתא, אני מסתכלת על העולם בעיניים שזוכרות את פעם: את תקופת המעברות, את משחקי הילדות שלנו, ואת ההתרגשות מדברים פשוטים שעשו לנו טוב על הלב. לצד תחושת ההודיה על כל מה שזכיתי לו, מלווה אותי געגוע.
געגוע לפשטות החיים ולתמימות, געגוע לאנשים שאהבתי ואינם עוד, ויותר מכל, געגוע לאהבת חיי, בעלי ואבי ילדיי – אליעזר.