"היטלר ארור!" צעקתי בכל כוחי דרך חלון הרכבת לעבר השדות והיערות שחלפו על פניי. אלו היו מילות הפרידה שלי מברלין, מגרמניה, מהמקום שהיה ביתי. זעקתי בקעה ממני בעוצמה. רציתי להודיע לעולם שחוסר צדק משווע מתרחש היום."
זו הייתה תחילתו של המהפך בחיי הילד ישראל ריבה, מהחיים הנוחים בברלין לארץ ישראל החלוצית שלפני קום המדינה. הילד השובב הגיע עם משפחתו לחדרה והשתלב במהירות בנוף ובחברה. עבד כרצף, התגייס לצבא הבריטי ושירת בבריגדה היהודית. הצטרף לשורות "ההגנה", וכקצין במלחמת העצמאות השתתף בקרבות לשחרור הגליל ופיקד על מחלקה בקרב ההרואי והטראומתי על מוצב 243 באזור משמר הירדן.
במקביל לקריירה שפיתח בענף היהלומים, לא שכח את רעיו לקרבות ותרם להנצחת הנופלים שעליהם פיקד. עד היום, כשהוא כבר בן תשעים ותשע, הוא שומר על קשר עם אנשי חטיבת עודד (חטיבה 9), המוקירה לו כבוד על הנצחת מורשתה.
יחד עם ירדנה ז"ל, הוא בנה את חייו והקים משפחה לתפארת, שבה הוא גאה וממנה הוא נהנה יום יום.
