לפני שנים רותי בתנו הבכורה זכרה לברכה החלה לכתוב ולאגד את הסיפורים המשפחתיים שלנו. היא שאלה, כתבה, הסתקרנה ובילתה איתנו שעות רבות באיסוף החומרים. היא הספיקה לכתוב חלק מהסיפורים ששמעה מאיתנו, אבל חמש שנים אחרי שחלתה בשנית, רותי נפטרה. ליאור לא שכחה, היא התעקשה שנמשיך לספר את סיפורנו, שנגשים את החלום של אמה. הפעם רותי ליוותה אותנו במחשבותינו ובגעגועינו.
זהו סיפור משותף של הורים מאושרים, שכל אחד מאיתנו התחיל את המסלול שלו במקום אחר, ישראל בפיוטרקוב טריבונלסקי ודבורה בתל אביב. החיים ניתבו אותנו זה לזו וכשנפגשנו והתחתנו יצרנו שביל חדש, מיוחד ומעניין בו צעדנו יחד. בסוף היום אנחנו הולכים לישון יחד, מודים לאלוהים על המשפחות מהן באנו, על החוויות אותן אספנו בדרך ועל כל ילדינו, נכדינו וניננו האהובים.
ישראל ודבורה זילברברג
2019
