הספר של

הדסה אברמוביץ

אני הילדה הדסה אברמוביץ', לשעבר אתל טאוב, שצעדה ברחובות העיר הקטנה והמושלגת ברומניה אל גן הילדים. הילדה שאהבה לשבת על מרפסת הבית, להביט מטה אל העוברים והשבים ולצחצח נעליים. איבדתי בגטו את אבי, משה, אבל על אימי, שרה, שמרתי מכל משמר עד ימיה האחרונים לצידי, בארץ ישראל.

בהיותי צעירה מאוד, עדיין לא בת עשרים, התגייסתי למשטרת ישראל והייתי השוטרת הראשונה של באר שבע. במשטרה הכרתי את אהבת חיי, מוטי אברמוביץ'.

התחתנו בתל אביב, בחתונה צנועה ומרגשת. גרנו בבאר שבע ונולדו לנו שלושה ילדים. היו לנו חיים מאושרים – אהבנו לרקוד, לטייל, לבלות עם הילדים ועם המשפחה המורחבת. האהבה תמיד שררה בביתנו, זכינו לגדל יחד את ילדינו ולהיות סבים לשני נכדים נפלאים.

אני האחרונה מבני משפחת טאוב. הספר הזה נכתב עבור בני משפחתי שאינם ובמיוחד עבור מוטי אהובי, אותו אני חסרה מדי יום, ולמען הדורות הבאים, כדי שיזכרו את האהבה והשמחה שליוו אותנו כל חיינו.

לקריאת הספר לחצו עליו!

דילוג לתוכן