"כל חיי אהבתי מוזיקה, והנה לפניכם אקורד הסיום של השיר הפרטי שלי. היו לי בתים ופזמונים רבים ורגע לפני שכל המילים נגמרו לי, הספקתי לספר את סיפורי, להיזכר אחרי שנים רבות בחוויות מיוחדות שקרו לי, לצחוק ולבכות על אנשים אהובים שהכרתי ואיבדתי ולקוות שבלכתי יושיטו לי יד של מלאכים אבא אליהו, אמא אסתר וסבי האהוב דדוש, ויובילו אותי לבית החדש שמחכה לי".
רגע לפני שנפרדנו, בערוב ימיו, סיפר לנו אבא שלנו על הילדות שלו, המשפחה שכה אהב, על חוויות מסעירות מדיסקוטקים ומהים, סיפורים משדה הקרב, מהשנים שחרש את ארץ ישראל במשאיות ובאוטובוסים, וההיכרות עם אהובת ליבו היחידה – הילדה שהתאהב בה ושהחזיקה לו את היד עד הרגע האחרון. בהתרגשות סיפר, בקול ברור נפרד מאיתנו, ולנו נותרו הסיפורים להתנחם בהם ולהתגעגע.