אני רוצה לספר לכם על האיש שליווה אותי בתהליך כתיבת הספר…לפני 3 שנים, אני נוסע על כביש 6 ומדבר עם גלבוע דקר, האיש שלימים הפך להיות האיש שיכתוב את הספר שלי.

שעה וחצי שאנחנו מדברים בטלפון ומגלים עוד ועוד קווי דימיון שמחברים בינינו, אבא שלו היה נהג אוטובוס, הוא אח תאום ואני אב לתאומים. בקיצור, היתה לנו כימיה.

חשבתי לעצמי, לא מעניין אותי מה המחיר ומה התנאים, זה האדם שיכול לכתוב את הסיפור שלי ומיד אמרתי לו שאני רוצה שניפגש ונתחיל לעבוד ביחד.

מאז קרו כל כך הרבה דברים. בכל זאת, לכתוב סיפור חיים לא לוקח יום או יומיים, אבל דבר אחד לא השתנה, האמונה של גלבוע בי, בסיפור ובהצלחה של הספר שלי.

מאז גלבוע הפך להיות הרבה יותר מכותב עבורי הוא הפך לחבר, שהבין את המגבלה שלי ועזר לי לקרוא ולכתוב, ויותר מהכל האמין בי ודחף אותי להפוך הסיפור שלי לספר, שיכול להצליח ולהשפיע לטובה על אחרים כמו שאני באמת רוצה. אז, כל מה שנשאר לי להגיד הוא- תודה לך גלבוע!