יש אנשים שחיים בסרט. הביטוי, כידוע, משמש להראות שהם מנותקים מהמציאות שהם במקום אחד והחיים במקום אחר. לפעמים זה כיף… (לפעמים אפילו אין ברירה אם רוצים להשאר שפויים)

אבל Gilboa Dakar לא. גלבוע חי בספר. כלומר הוא חי את החיים עצמם. 
מדובר בחיים של אחרים ולתקופה קצובה בה הוא כותב את החיים של אנשים אחרים, עורך מגיה ומדפיס בספר זיכרונות שיישאר לשנים ארוכות.

גלבוע הקים את " חי בספר – כתיבת ספרי זיכרונות וזה ה"בייבי" שלו שקיים כבר כמה שנים. הוא עושה את עבודתו בחריצות ונאמנות עם צוות של כותבים (אנחנו פגשנו את ניצן המקסימה) ואנשי מילים וצבע (מגיה/ה, מעצב/ת, עורכ/ת, בית דפוס) שאוהבים מה שהם עושים ונותנים כבוד לכל סיפור, לכל מילה לכל חיוך ודמעה, מהימים ההם ועד הזמן הזה.

אני ביקשתי את שירותיו כמתנה לאמי ליום הולדתה ה 70 (אמא וסבתא צעירה – לא להרבה אנשים בגילי יש אמא כזו ילדונת :)) . לא כסיכום החיים, אלא כאתנחתא, סיכום ביניים , שימור ופרסום זכרונות העבר המרתקים וכמובן לחיי הכרך הבא שיצא בטח לכבוד יום הולדתה ה 80!

וגלבוע עם צוות "חי בספר" עשו עבודה טובה, מכבדת ומכובדת, עם הקשבה, בדיקת ואימות העובדות ההסטוריות , אפשרויות למעבר ביניים על הטקסט לתוספות ותיקונים, בסבלנות (אני מאד עסוקה ולא יכולה לעבור תוך יום על חומרים ולהגיב מהר, לפעמים זה היה מתעכב שבועות בגללי) ובנועם (זה חשוב מאד, כשעובדים על משהו כזה, אולי הכי חשוב כי זה חלק מהחויה שנשארת בלב בסוף).

אתמול נפגשנו עם גלבוע וניצן, קיבלנו את הספרים שיצאו מבית הדפוס, דיברנו, התרגשנו ושמחנו. בליל הסדר נרים כוסית עם המשפחה לכבוד הספר והאנשים היקרים המופיעים בין דפיו ואמי תחלק לבני המשפחה הקרובים את העותקים שהזמינה בשבילם.

אני ממליצה לכל אחד לתת מתנה כזו להוריו או לסבים שלו (אין לי עמלה מזה 🙂 או אינטרס אחר) וכמו שישראלים עושים 😀 תגיד שרונית המליצה לכם כי הרי אנחנו כבר חברים גלבוע ואני – החיים שלי ושל משפחתי פרושים בין דפי הספר שהוא הוציא לאור!
תודה רבה , היה כיף.

וחג שמח לכולם

רונית טמיר