"אל תקרא היסטוריה, קרא ביוגרפיה שם תמצא חיים בלי תיאוריה" - בנימין ד'יזראלי.
הרבה פעמים בעבודתי פגשתי נשים וגברים שבטוחים שהחיים שלהם לא מעניינים אף אחד. "בני המשפחה עסוקים, עובדים שעות רבות, עסוקים בטלפונים החכמים שלהם כל הזמן, הם לא פנויים לשמוע על החיים שלי, על מה שהיה פעם" – את המשפט הזה בגרסאות ובמבטאים שונים שמעתי שוב ושוב.
זה לא שהסיפור שלנו לא מעניין אותם, זה אנחנו, שלא מבינים שהסיפור שלנו הוא ה-סיפור הכי חשוב בעולם. הוא הסיפור של ילדות שכבר לא קיימת, של הקמת המדינה, של בניית הארץ, של "תקופת התפר" שבין חוט עם שתי קופסאות פח בקצה, לאסימון בנעל, לטלפון שאפשר לקנות בעזרתו בית בצד השני של העולם, לחתום על חוזה ולהעביר תשלום בעשר דקות.
מה בסדנה?
נדבר על פעם והיום. על המשפחות שלנו, הרצון והיכולת שלהם להכיל את סיפור חיינו.
נתחלק לקבוצות קטנות, בהן תחת הנחייה, נשתף באירועים מרכזיים בחיים שלנו ובהיסטוריה של מדינת ישראל (לדוגמה: איפה היינו ביום ההכרזה על הקמת המדינה, עלייה ארצה, מגורים ועשייה בישראל ועוד).
בקבוצה הגדולה נספרר ונשתף את כולם בסיפורים מהעבר, נחפש דימיון ושוני בין כל הסיפורים. נקשיב בתשומת לב.
אורך המפגש: שעתיים וחצי.
גלבוע דקר
אני בן 37, נשוי לצופית ואבא לדורון. אני כותב ב'חי בספר', עסק שהקמתי בשנת 2014 לכתיבת ספרי זיכרונות. הנחת היסוד שלי היא שלכל אחד יש סיפור חיים ששווה לתעד, ושעלינו מוטלת האחריות לתעד ולספר את סיפורם של הורינו. שם גם נמצאת האמת ההיסטורית שלעתים מוצגת בדרכים אחרות. כאמירתו של בנימין ד'יזראלי: "אל תקרא היסטוריה, קרא ביוגרפיה שם תמצא חיים בלי תיאוריה". בעבר לימדתי כתיבה יוצרת בבית ספר. כיום אני מכשיר בני נוער לכתוב ולתעד סיפורים עבור וותיקי הקהילה. אני בעל תואר ראשון בחינוך מיוחד מהמכללה האקדמית תל חי.
המלצות ממשתתפי הסדנה
