גלבוע דקר איש יקר.
מלאו לי שבעים ובני משפחתי הפצירו בי לכתוב ספר על ספור חיי.
מאוד היססתי כי רעיון כתיבת הספר רחוק ממני, רחוק ממקצועי כרופא ילדים, רופא תעופתי וגמלאי צה"ל.
נפגשתי עמך למספר פגישות וככול שהתקדמנו בספורים כך גבר אצלי העניין בספר העתידי ונרתמתי למאמץ אפילו את עצמי הפתעתי..
פרק אחר פרק כתבת את המסופר, וכאן נתגלתה גדולתך, ידעת לחבר בין הספורים, ידעת לחבר בין העברית המדוברת בסיפוריי לרצונותיי לשינוי לכוון הספרותי יותר, המדויק יותר. הפחת רוח חיים בין השורות.
נכון , איני אובייקטיבי אך התגובות המדהימות שאני מקבל מחבריי, משפחתי וסובביי אומרות הכול.
אני חייב להזכיר גם את אשתך הנהדרת, צופית, שידעה לשלב ולערוך את התמונות.
הצלחנו!!!
ולך התודה הגדולה.
נ.ב ספר זה מעורר גלים בקרב חברי ואין לי ספק שאם משהו יחליט להוציא ספר שכזה אמליץ עליכם ללא היסוס.
דר' משה גרוס הרצליה
6.11.2019