כשאימא שלנו
הגיעה לגיל תשעים חשבנו מה תהיה המתנה הכי מתאימה עבורה.
אחת מנכדותיה הציעה לנו לעשות לה ספר
על חייה עם גלבוע דקר.
חששנו מפני שזיכרונה כבר מתעתע בה
וכן שזה יהיה קשה לה פיזית אך החלטנו ללכת על זה ולהתמודד עם כל קושי לגופו.
גלבוע הפתיע אותנו ביכולותיו
המופלאות לגרום לאימא להתרכז ולספר, בסבלנות אין קץ בנועם הליכותיו. הוא שיתף
אותנו בכל תהליך הכתיבה ויישם את הערותינו בקשב רב ובצורה נעימה.
אנו חושבות שהתהליך שאימא עברה חשוב
לה ולנו לא פחות מהספר המקסים שיצא לבסוף.
תודה לגלבוע על החוויה שעברנו איתו.