"מה היית מייעץ לאדם כדי שיוכל להזדקן בכיף?"

הוזמנתי להתארח בפודקאסט (הֶסְכֵּת), שעוסק בחייהם של הסבים והסבות של כולנו, וכיצד אפשר לשפר את חייהם. כהכנה לפרק קיבלתי שאלון מפורט שכלל גם את השאלה הזאת.

חשבתי וחשבתי וחשבתי וחשבתי על אבא שלי. הוא לא הספיק להזדקן בכיף אבל הוא שיחק אותה ובענק, ואם הוא היה זוכה לצאת לפנסיה, היה לו ביד את הנכס הכי חשוב שאדם צריך כדי להזדקן בכיף, לפחות אחד טוב, שכדאי שלכל אדם יהיה.

אז שלחתי להם את התשובה הזאת:

יש הרבה דברים שאדם יכול לעשות כדי להזדקן בכיף: לחסוך כסף, לעשות ספורט, להתנדב, למצוא משמעות בתחביבים, להעסיק את עצמו, ועוד ועוד ועוד. אבל יש משהו נוסף, שאף פעם לא שמעתי שמדברים עליו:

לשפר את התקשורת הבין אישית והיכולות החברתיות שלנו עוד לפני היציאה לפנסיה.

מה?! כן, יכולות חברתיות.

בשורה התחתונה: גם אם נזדקן במדינה שדואגת הכי טוב בעולם לסבים ולסבתות שלה, אף נציג ממשלה לא יבוא לחבק אותך כשקר לך או להקשיב לסיפור שקרה לך בשבוע שעבר. אף עובד סוציאלי – הכי נחמד שיש – לא יבוא בכל שישי בערב לאכול איתך או יזמין אותך לשתות איתו משקה קר ביום שבת שמשית, מול הים. את זה יעשו רק האנשים הקרובים שאוהבים אותך. והם יעשו את זה כי זה אתה, כי זאת את, כי כבר שנים שכיף להם איתך. לאדם שעושה את זה כי הוא חייב קוראים "מטפל" ואני לא רוצה שהילדים שלי "יטפלו" בי, אני רוצה שהם יבלו איתי זמן.

להשקיע ביכולות החברתיות שלך כמה שיותר מוקדם, בעיקר מול המשפחה והחברים שלך זו משימה, חתיכת משימה שכוללת עבודה על "העצמי", אבל היום זה קל מתמיד לעשות את זה, יש מיליון קורסים/סדנאות בכל מתנ"ס, ובכל מקום ברשת אפשר למצוא איך לשפר את התקשורת הבין אישית והיכולות החברתיות שלי.

כי להזדקן בכיף זה לרוב אומר להזדקן בלי בדידות, וכדי למגר את הבדידות רצוי להיות אדם שנעים להיות בסביבתו. ואת זה אפשר ללמוד בכל גיל. בעבודה שלי עם סבים וסבתות ראיתי לא מעט, שבני המשפחה עוטפת אותם, אוהבת, רוצה להיות בקרבתם – ולא כי הם חייבים אלא כי הם רוצים. הם היו סבים וסבתות שהיכולות הבין אישיות והחברתיות שלהם, היחס שלהם לחיים ולמי שסביבם היה יחס הוגן, מכבד, כזה שמאפשר לצאת אחרי מפגש איתם עם אנרגיה טובה ולא גמורים מעייפות.

אבא שלי לא זכה להזדקן, הוא אפילו לא זכה לצאת לפנסיה. אבל הוא הרוויח בגדול כי מהיום הראשון שהוא חלה האנשים שהוא חלק איתם את השנים הכי יפות שלו, רצו מיוזמתם להיות לצידו ברגעים הכי קשים שלו. (ולנו כמשפחה אין מספיק מילים כדי להודות להם על כך). הם עשו את זה עבורו, עבורם ובזכות הקשר הטוב שהיה להם.

ההמלצה שלי היא למצוא דרך בריאה ונכונה לכם לעבוד על זה, לשפר את התקשורת והקשרים שלכם עם הסביבה. אם אתה רוצה להזדקן בכיף אבל אתה עקשן כמו פרד, אם את רוצה להזדקן בכיף אבל את מפחדת לחלוק, דואגת רק לעצמך, אם אתה רוצה להזדקן בכיף, בטוב, אבל אתה נכנס כל הזמן לוויכוחים, אתה רב עם הילדים שלך, אתה מעייף אותם, אתה רואה שהם מבקרים פחות – זאת נורת אזהרה מהבהבת.

בכל גיל אפשר ללמוד דברים חדשים!

אז שפרו את זה עכשיו, (ולא משנה כלל בני כמה אתם) כדי שאחר כך תוכלו להזדקן בכיף, עם בריאות טובה, סביבה נעימה ומשפחה שתרצה לבלות איתכם זמן איכותי.

=-=-

אגב, לכתוב ספר זיכרונות זה פרויקט שבהחלט עומד בקריטריון של למצוא תעסוקה משמעותית. ולא רק, זה פרויקט שעושים פעם בחיים והוא מאחד את המשפחה ויוצר עניין וסקרנות שתורמים לכל העוסקים במלאכה.

אשמח שנדבר על זה, מוזמנים להתקשר אליי במספר המופיע ליד התמונה.